הרשות לזכויות ניצולי השואה
טל: *9444
ועידת התביעות
האתר של ועידת התביעות כולל מידע רב בנוגע לתוכניות הקיימות למען ניצולי השואה, ובפרט התוכניות שבהן מטפלת ועידת התביעות.
כמו כן, כולל האתר מידע רב בנוגע לנושאים נוספים המעניינים את ניצולי השואה, כגון מרכזי סיוע ופטורים ממס ותוכניות החלוקה של ועידת התביעות.
מרכז המידע לניצולי שואה ייעוץ והכוונה
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל:
האתר כולל, בין השאר, מאמרים רבים הנוגעים באספקטים שונים של זכויות ניצולי השואה.
ICHEIC
האתר כולל מידע בנוגע להליך התביעות בגין פוליסות הביטוח של ICHEIC טופסי תביעה וכן רשימת שמות מעודכנת של בעלי פוליסות ביטוח מתקופת השואה של חברות הכלולות בהסדר.
עמך
האתר כולל מידע רב על פעילות הארגון בנוגע לתמיכה נפשית לניצולי השואה ולדור שני וכן מידע הנוגע לאיתור קרובים והשבת רכוש.
הקרן הגרמנית "זיכרון אחריות ועתיד"
הקרן הגרמנית “זיכרון אחריות ועתיד”
האתר כולל מידע בנוגע לקרן וכן את החוק וההסכמים עליהם הם מבוססים.
הסדר הבנקים השוויצריים
האתר כולל מידע רב בנוגע לתביעה שהביאה להסדר ולהסדר עצמו.
הועדה הצרפתית לפיצוי קורבנות של גזילת רכוש
האתר מידע עלונים ודו”חות רשמיים בנוגע לפעילות הועדה בצרפתית, אנגלית ועברית.
המוזיאון לזכר השואה האמריקאי
באתר ניתן למצוא מידע רב על הנעשה בנוגע לנכסים מתקופת השואה בכל מדינה.
מרכז ויזנטל
האתר כולל מידע על פעילות המרכז וכן מידע בנוגע להשבת רכוש.
יד ושם
באתר ניתן לקבל מידע על פעילויות החינוך וההנצחה של “יד ושם”, לבקר בתערוכות וירטואליות וכן להוריד דפי עד ורשימות שמות להקראה.
ביבליוגרפיה:
אסם, ג. (2009). “העבר מתקרב”: נשים ניצולות שואה בקיבוץ- מעגלי עיצוב זהותן והשתייכותן. חיבור לשם קבלת התואר “דוקטור לפילוסופיה”, החוג ללמידה, הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה.
ברודסקי, ג., שרון, א., קניג, י., באר, ש. ושנור, י. (2009). ניצולי השואה בישראל: אומדני אוכלוסייה, מאפיינים דמוגראפיים, בריאותיים וצרכים. ירושלים: מאיירס- ג’וינט- מכון ברוקדייל, המרכז לחקר הזקנה.
גורן, ע. (2004). משמעות הסבאות עבור נכדים של ניצולי שואה. עבודת גמר לקבלת תואר “מוסמך”, החוג
גרין, א. (2010). הקשר בן גורמי מגן וגורמי סיכון בתקופת השואה ולאחריה לבין סימנים של חוסר עיבוד של אבל וטראומה וסימפטומים פוסט טראומטיים: כחמישים שנים לאחר סיום המלחמה. עבודת גמר לקבלת תואר “מוסמך”, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
דורסט, נ. (2008). טיפול נפשי בילדים ניצולי שואה. שיחות, כ”ג(1), 25-35.
דורסט, נ. ווייס, ס. (1994). הטיפול בניצולי השואה הקשישים. גרונטולוגיה, 67, 30-37.
דסברג, ח. (1993). זקנה ושואה: נתונים אפידמיולוגים. הרצאה במסגרת יום עיון בנושא חקר השואה: השפעות ארוכות טווח ותהליכי זקנה. אוניברסיטת תל אביב ומכון הרצוג לחקר ההזדקנות והזקנה.
הקרן לרווחת נפגעי השואה, נשלף בתאריך 22.2.12 מאתר האינטרנט:
www. k-shoa.org
כהנא, ב., כהנא, א., הראל, ז., קינג, ק. וסקין, ג. (2007). תפיסה רב –מימדית על הסתגלות ניצולי טראומה בתקופת החיים המאוחרת: התמקדות בקשישים ניצולי השואה. גרונטולוגיה, 34(3), 19-34.
פלגי, י ושמוטקין, ד. (2007). הקשר בן התנסות בזמן מלחמת העולם השנייה וטיפולוגיית אפקט של רווחה סובייקטיבית לבין הסתגלות בזקנה ותמותה. גרונטולוגיה, 34(3), 62-35.
קליין, ה. (1987). חיים בצל איום בהשמדה- 40 שנה אחרי השואה- אספקטים טיפולים. שיחות, 1(2), 94-97.
שושן, ת. (1989). אבל וגעגוע מדור לדור…שיחות, 3(3), 193-198.
שטייר, ט.ש. (2009). מדוע הם שתקו שוב? על מצבם הנפשי של ניצולי השואה והתייחסות החברה והמטפלים אליהם. הרפואה, 148(4), 219-223.
Volter, B., & Dasberg, M. (1998). Similarities and differences in public discourse the shoah in Isreal and West and East Germany. In G. Rosental (ED.), The Holocaust in three generations: Families of victims and perpetrators of Nazi regime (pp. 14-31). London: Gabriele Rosental.