תופעת ההתעללות במסגרת המוסדית – בתי אבות

תופעת ההתעללות  בזקנים במסגרת המוסדית כוללת התעללות פיזית, מינית, פסיכולוגית, כלכלית והזנחה, הנפוצות גם במסגרת הקהילה. הדבר הייחודי בהתעללות במסגרת מוסדות היא הפרת זכויות והיא נובעת מאופי המגורים במוסד כשהדיירים הזקנים תלויים כמעט לחלוטין בצוות המטפל, המספק להם את כל הצרכים הבסיסיים: אוכל ושתייה, סיוע בהאכלה, רחצה, הלבשה, טיפול בהפרשות וכדומה (שאנן- אלטמן וכהן, 2009). אלו עלולים לשמש קרקע פורייה לטיפול לקוי ולהתעללות בזקנים.

חוקר בשם פילמר (Pillemer, 1988), הגדיר התעללות בקשישים במוסדות ככל פעולה מכוונת, המבוצעת על ידי מטפל במוסד וגורמת לפגיעה ולסבל לקשיש המאושפז. הגדרת ההתעללות כוללת ארבע קטגוריות פגיעה:

אלימות גופנית ומינית- פגיעה מינית וגופנית במתכוון כגון: הכאה, הגבלה גופנית ותרופתית או טיפול תרופתי מופרז

התעללות פסיכולוגית- פגיעה הגורמת סבל, עלבון והשפלה לדייר המאושפז ומאופיינת בהפגנת יחס פטרוני, איומים, צעקות, קללות, כינויי גנאי, ענישה ובידוד

הזנחה בטיפול- דפוס התעללות נחלק להזנחה גופנית (כשל באספקת משאבים ההכרחיים לקיום הדייר הקשיש כגון: אוכל טרי, ביגוד הולם וטיפול רפואי) והזנחה נפשית (חוסר התייחסות לרצונות הקשיש וצרכיו כגון: הגבלת ביקורים והזנחת טיפוח הדייר)

ניצול כלכלי- שימוש לא חוקי ברכוש הדייר ומשאביו, בן שבידיעתו ובן שלא בידיעתו

למרות עדויות על מקרי התעללות, עדיין קיים דיווח מועט על המתרחש בבית האבות וזו ממגוון סיבות:

  • הקושי לקבל עדות ישירה מפי הזקנים, היות והם פוחדים מהמטפלים שלהם אם ההתעללות תתגלה או חוששים מפני נקיטות סנקציות נגדם כמו סילוקם מהמוסד (דורון, 2007).
  • הזקן אינו מודע להתעללות, מכיוון שהוא מכיר רק את דרך הטיפול הזו והיא נראית לו מספקת.
  • הקשישים שנמצאים בבתי אבות לרוב סובלים מבעיות בריאות או ירידה קוגניטיבית, דבר שמקשה עליהם לדווח על ההתעללות המתרחשת או להאמין להם מצד שני
  • אנשי צוות בבית האבות שנמנעים מלדווח על מקרי פגיעה הידועים להם.

גורמי סיכון להתעללות בקשישים במוסדות:

במחקר שנערך בבתי אבות בגרמניה, נמצא כי 79% מהצוות המטפל דיווחו על התעללות או הזנחת דייר, לפחות פעם אחת בשנה החולפת, כמו כן, 66% העידו על פגיעה בדיירים מצד עמיתיהם לעבודה  Shinan-) . .(Altman & Cohen, 2009 בישראל, נמצא כי למעלה ממחצית דיווחו על פגיעה בקשישים במהלך השנה האחרונה, כאשר התעללות נפשית והזנחה רגשית היו סוגי ההתעללות הנפוצים ביותר (בן נתן, 2008). 70% מהנחקרים דיווחו על נוכחות באירועים בהם פגע איש צוות בקשיש במוסד.

הספרות מצביעה על מספר גורמי סיכון  להתעללות בקשישים הקשורים למאפייני הצוות, המטופל והמוסד:

מאפייני המטופל:

  • מגדר- נשים נמצאות בסיכון גבוה להתעללות היות והן מהוות אחוז גבוה מדיירי בית האבות (בן נתן, 2008)
  • גיל הקשיש- ככל שהקשיש מבוגר יותר, כך הוא חשוף יותר להתעללות
  • מצבו הבריאותי- אוכלוסיית הקשישים הדמנטיים נמצאת בסיכון הגבוה ביותר להתעללות.

 

מאפייני הצוות:

  • מבין אנשי הצוות נמצא כי כוחות העזר הינם קבוצת המטפלים הנמצאת בסיכון גבוה להגיע לידי התעללות בדיירים, כפועל יוצא מאופי עבודתם השוחק (שנאן- אלטמן וכהן, 2009). מטפלים אלו הינם עובדים סמך מקצועיים, אשר נדרשים להפעיל מיומנויות בסיסיות בטיפול ועבודתם כרוכה בטיפול פיזי בזקנים, סיוע במילוי צרכיהם הנפשיים, החברתיים ושמירה על איכות חייהם. במחקרים שבוצעו בארצות הברית ובישראל נמצא כי מקצוע המטפל בבית האבות מאופיין במעמד נמוך, הכנסה מועטה, תנאי העסקה גרועים, היעדר אפשרויות קידום וביטחון תעסוקתי נמוך.
  • עומס בעבודה -אחריות על מספר רב של דיירים, כאשר המטפלים עובדים במשמרות כפולות או במקום נוסף על מנת להעלות את שכרם.
  • עמימות בתפקיד- כאשר הצוות חסר ניסיון ולא ברור מהי הדרך הנכונה והראויה לטפל בקשישים, להאכיל, לקלח או להלביש אותם 
  • רמת ההכשרה מקצועית- ככל שהצוות בעל הכשרה מקצועית נמוכה יותר, כמו כוחות עזר או אחיות לא מוסמכות, כך עמדותיו שליליות יותר כלפי קשישים ועלולות להביא לידי התעללות (בן נתן, 2008).
  • ניסיון מקצועי- ככל שהצוות חדש יותר, כך גישתו לקשישים שלילית יותר והסיכון להתעללות גדול יותר.
  • רמת מודעות וידע בנושא התעללות בקשישים מחקרים מראים כי במוסדות בהם הצוות קיבל מידע לגבי תופעת ההתעללות בקשישים, רמת ההתעללות הייתה נמוכה יותר.
  • תפיסת דימוי הקשיש – ככל שהמטפלים תופסים את הזקנה בכלל ואת הקשישים במוסד בפרט באופן שלילי כך הם מועדים יותר לנקוט בשיטות טיפול מתעללות ובייחוד בהתעללות פסיכולוגית
  • נורמות חברתיות לגבי התעללות בקשישים- כאשר איש צוות הנוכח בהתנהגויות מתעללות של אנשי צוות אחרים, הוא עלול לחשוב שזוהי נורמה חברתית בארגון ולקחת חלק בהתנהגויות אלו על מנת להשתלב בו.

מאפייני המוסד:

מחקרים מראים כי סביבת העבודה משפיעה באופן מכריע על שיעור ההתעללות בקשישים (בן נתן, 2008). בן גורמי הסיכון ניתן למצוא מאפיינים כמו:

  • בעלות המוסד- מוסדות פרטיים עורכים לעיתים רבות קיצוצים בתחומים החיוניים לאיכות הטיפול בזקן כמו קיצוץ בכוח אדם או בציוד רפואי, אשר עלולים להגביר את עומס העבודה על הצוות המטפל ולהגביר את הסכנה לפגיעה בקשיש או הזנחתו
  • גובה התשלום עבור השהיה במוסד – ככל שהתשלום עבור השהיה בבית האבות נמוכה יותר, כך גדלה רמת הסיכון להתעללות
  • גודל המוסד- הגודל הנקבע על פי מספר מיטות האשפוז, מהווה מאפיין שיש לגביו חילוקי דעות: מצד אחד מחקרים מראים שהתעללות קיימת בשיעור גבוה יותר במוסדות עם מספר מטופלים קטן כי אין מספיק אנשי צוות שידווחו על התעללות במידה והיא מתרחשת, מצד שני קיימים ממצאים המראים שיעורי התעללות גם במוסדות בעלי רישיון למספר גבוה של מיטות אשפוז, כי יש שם הרבה דיירים והדבר יוצר עומס על המטפלים
  • מספר המטפלים המקצועיים ביחס למספר הדיירים – ככל שהצוות המטפל, כמו רופאים, עובדים סוציאליים ואחיות, קטן ביחס למספר המטופלים, קיימת סכנה לעומס בעבודה ובעלייה ברמת השחיקה, שיכולים להוביל לפגיעה באיכות הטיפול ולעלייה בסיכון להתעללות.
  • מדד תחלופת הצוות הרב מקצועי- שיעור גבוה של תחלופה, מעיד לרוב על רמת סיכון גבוהה לפגיעה בקשישים.

לסיכום:

תופעת ההתעללות בקשישים במוסדות הינה תופעה קשה למדידה ורבים ממקרי ההתעללות אינם מדווחים לרשויות. עם זאת, ממצאי מחקרים מוכיחים את קיומה של התופעה ואת שכיחותה, אך הקושי בחשיפת מימדי התופעה טמון בפער בן מספר מקרי ההתעללות לבן הדיווח עליהם על ידי הזקנים, בני המשפחה או העובדים במוסד.

למידע נוסף ותאום פגישת ייעוץ בחינם וללא כל התחייבות

התקשרו עכשיו
*2949

לקבלת מידע נוסף יש למלא את הטופס הבא, ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שם

טלפון

דואר אלקטרוני

נושא