הכל על עובדים זרים

הקושי המתמשך לבצע את פעילויות היומיום ולהמשיך ולדאוג לקיום משק הבית מול החולי המחריף ועייפות הגוף בגיל השלישי, מביאים קשישים רבים להחליט כי הם זקוקים לעזרה 24 שעות ביממה וזאת באמצעות העסקת עובד זר. בד בבד עם הרצון להקטין את מספר העובדים הזרים המועסקים ברישיון, מכירה מדינת ישראל בצורך בקבלת עזרה צמודה בגיל השלישי ולכן היא מאפשרת קבלת היתר העסקה לחולים קשים וכאלו הזקוקים לעזרה בביצוע פעולות היומיום בסיסיות (כגון: רחצה, הלבשה, ניידות במסגרת הבית, שליטה על סוגרים וכדומה).

ההחלטה לפנות לשירות הזה אינה קלה כלל ורצוי לבצע אותה רק לאחר שהקשיש הבין למעשה כי הוא אכן זקוק לעזרה 24 שעות, גם אם באופן זמני. טבעי שהקשיש יחשוש מהכנסת אדם זר לביתו וטבעי שיחוש כי פרטיותו נפגעת. הרבה פעמים ההחלטה להעסיק עובד זר מתרחשת לאחר אשפוז טראומטי בבית החולים בו היכולת התפקודית אובדת (לדוגמא לאחר שבר בפרק הירך) והקשיש עלול לחוש תחושות אבל על אובדן עצמאותו ושגרת חייו. פעמים נוספות הקשיש כבר נקשר למטפלת מטעם הביטוח הלאומי שעזרה לו בפעולות אינטימיות כגון רחצה והלבשה וכעת הוא חש חוסר בטחון ועצבות על כך שהוא צריך להיחשף בשנית כלפי אדם זר.

המוטו החשוב הוא להבין שכמו כל מערכת יחסים גם תחושת הנוחות והקרבה עם העובד הזר לוקחת זמן- לוקח זמן עד שהעובד מסתגל לשפה ולמנטאליות הישראלית, עד שהוא מכיר את סדר היום של הקשיש, עד שהוא מבין את רצונותיו ועד שהוא לומד מהם הדברים האהובים עליו: איך הוא שותה את הקפה שלו וכיצד הוא נוהג להתרחץ. במידה והקשיש אינו מרוצה מהתנהגותו של העובד יש לדעת כי תמיד ניתן להחליפו ובמידת הצורך למצוא פתרונות חלופיים- העסקת עובד זר אחר, מציאת עובד ישראלי בשכר, מעבר קרוב לבית הילדים וגם מעבר לבית אבות במקרי הצורך.

מי רשאי להגיש בקשה לעובד זר?

קשיש שהגיע לגיל פרישה וצבר 4.5 נקודות במבחן התלות לקבלת גמלת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי או 5 נקודות בתוספת ניקוד על היותו בודד- גמלה בגובה 150% או 168% או בגובה 75% ו- 84% בהתאמה, במידה אישרה לו גמלה בשיעור מופחת עקב הכנסותיו.

קשיש שלא זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות או שבחר להמשיך ולקבל קצבת שירותים מיוחדים גם לאחר גיל הפרישה ומעוניין להעסיק עובד זר, צריך לפנות באופן ישיר לאגף ההיתרים ענף הסיעוד לביצוע מבחן תלות להעסקת עובד זר. לצורך כך יהיה עליו לשלם אגרה מלאה ויהיה זכאי להעסיק עובד זר רק במידה ועמד בתוצאות מבחן התלות- כך שצבר 4.5 נקודות במבחן התלות לקבלת גמלת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי או 5 נקודות בתוספת ניקוד על היותו בודד .

מגיל 90, יהיה  הקשיש זכאי להעסיק עובד זר גם אם צבר 4 נקודות בלבד. ההיתר יינתן לתקופה המופיעה בתוצאות מבחן התלות של ביטוח לאומי.

העסקת עובד זר במקרים חריגים:

כאשר קיים אחד מהמקרים המפורטים מטה, ידונו מסמכי הבקשה בפני ועדה מקצועית מייעצת שדנה במקרים ומעבירה את מסקנותיה לממונה יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ”ת לגבי הצורך בהעסקת עובד זר.

  • כאשר יש צורך ייחודי וחריג לעובד זר שני, עקב נסיבות רפואיות שאינן מאפשרות מתן מנוחה לעובד הזר. משקל יתר של הקשיש לא מהווה מקרה הדורש עובד זר נוסף ויש לשקול פתרונות אחרים לכך (לדוגמא- שימוש במנוף)
  • קשיש שלא קיבל את מלוא הניקוד המזכה במבחן התלות וצבר 2.5-4 נקודות בלבד במבחן התלות אך מתוכם לפחות 0.5 נקודה בפרק התנועה ובנוסף מתקיימות אצלו אחת או יותר מהנסיבות הבאות: הוא מתגורר עם נכה נוסף במשפחה, הורה לשלושה ילדים שכולם מתחת לגיל 16, אדם עם פיגור המתגורר עם הורה מעל גיל 70, חולה במחלה ממארת או קשה הדורשת השגחה למשך רוב שעות היום.
  • שחרור מבית החולים- חולה העומד להשתחרר מבית חולים יציג אבחנה רפואית מטעם רופא המחלקה, המציינת את הצורך ברצף טיפולי ואת התאריך המשוער לשחרורו. במקרה זה יופעל נוהל מהיר ללא המתנה לביצוע מבחן התלות וההיתר יינתן ברוב המקרים אוטומטית לתקופה ראשונית של שלושה חודשים. על סמך אישור זה תותר העסקתו של עובד זר שנמצא כבר בארץ ולא יתאפשר להביא עובד חדש מחו”ל. במהלך שלושת החודשים בהם ניתן האישור המהיר יש לפעול לקבלת היתר קבוע להעסקת העובד.
  • שני מטופלים תחת קורת גג אחת- ככלל לא תתאפשר העסקת עובד אחד לשני קשישים הזקוקים לו על מנת שלא לגרום לעומס טיפולי בלתי סביר על העובד וכן מתוך הרצון לתת את הטיפול המיטבי עבור כל קשיש בנפרד לפי צרכיו. עם זאת, היתר להעסקת עובד זר אחד לשני הקשישים המתגוררים תחת קורת גג אחת, יינתן רק כאשר יוכח כי בהסדר זה לא ייפגעו גם הקשישים וגם המטפל.

לבקשה זו יש לצרף אישור עדכני לזכאות לגמלת סיעוד עבור שני הקשישים. במידה והקשישים אינם זכאיים לגמלת סיעוד עקב הכנסותיהם, תדון במקרה הועדה המייעצת לממונה ביחידת הסמך ולאור המסמכים הרפואיים שיוגשו וחוות דעתה המנומקת של עובדת סוציאלית לפיה הטיפול המשותף לא יפגע במטופלים או יצור עומס טיפולי בלתי סביר על העובד.

במקרה זה בעת תשלום האגרה, תגבה אגרה אחת אלא אם כן יש צורך בביצוע שני מבחני תלות.

  • קשישים מעל גיל 85 שלא עמדו בקריטריונים, ידונו בפני הועדה ולבקשתם יצורפו מסמכים רפואיים עדכניים המעידים כי מצבו הרפואי של הקשיש דורש עזרה סיעודית או השגחה במשך רוב שעות היממה.
  • קשישים המטופלים על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון (כגון הורים שקולים ואלמנות צהל) יצרפו  בנוסף למסמכי הבקשה והמסמכים הרפואיים- מסמך המעיד על מצבם והיותם נמצאים בטיפול אגף השיקום.

כיצד מגישים את הבקשה לקבלת עובד זר:

  • יש למלא את שלושת הטפסים המצורפים לבקשה לקבלת היתר לעובד זר ששם זה כל החלקים מטופס א- ה בחבילה אחת כי ככה מגישים את זה. או שבצד יהיו הלינקים לכל הקבצים): טופס בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר או להארכת היתר קיים (להלן: טופס א’), התחייבות המעסיק (טופס ב’) והצהרת ויתור על סודיות רפואית (טופס ג’). בעקבות החתימה על ויתור הסודיות יוכל המוסד לביטוח לאומי להעביר ליחידת הסמך של משרד התמ”ת את תוצאות מבחן התלות המעיד על הצורך בעזרה סיעודית במשך רוב שעות היום.
  • יש לצרף ספח תשלום אגרת בקשה- ללא ספח התשלום תוגש הבקשה לשולח

נכון לתאריך 1.1.12 עלות האגרה הינה 300 ₪. על פי החוק לא ניתן לקבל הקלות, פטורים או הנחות לתשלום האגרה גם לא עקב מצבו הכלכלי של המבקש או נסיבות מיוחדות. כמו כן לא תוחזר עלות האגרה במידה והבקשה להעסקת עובד זר תידחה.

קשיש שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסותיו, ישלם אגרה על סך 580 ₪- כאשר 300 ₪ מתוכם מהווים את תשלום האגרה שעלותה קבועה לכולם וכן תוספת של 280 ₪ לצורך ביצוע מבחן התלות לקבלת זכאותו להיתר העסקה.

כאשר שני מטופלים מתגוררים תחת קורת גג אחת ומגישים בקשה חריגה לקבלת עובד זר אחד תיגבה מהם אגרה אחת אלא אם כן יש לערוך שני מבחני תלות להוכחת זכאותם לקבלת היתר ההעסקה.

ניתן לשלם את האגרה באתר האינטרנט:

http://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=19&catalog=4&category=invalid&language=he

  • צילום תעודת זהות וספח של הקשיש ושל המעסיק במידה והקשיש אינו מסוגל למלא את חובותיו החוקיות כמעסיק של עובד זר
  • במידה והקשיש הינו חסוי יש לצרף אישור אפוטרופסות
  • חולה העומד בפני שחרור מבית החולים צריך לצרף עותק של טיוטת מכתב השחרור ולמלא את טופס הבקשה למטופל העומד להשתחרר מבית חולים ומוסד סיעודי (טופס ה’)
  • קשיש שאינו זכאי לגמלת סיעוד עקב הכנסות גבוהות ימלא את טופס הבקשה למבחן תלות ויצרף אותו (גם כאן או שמצרפים את הטופס עצמו או בצד נעשה קישורים לכל הטפסים בצורה מסודרת). תוצאות מבחני התלות ימסרו ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמך של משרד התמ”ת, ואין צורך לצרפן לטופסי הבקשה, וזאת בכפוף לחתימת מבקש ההיתר להעסקת עובדים זרים על כתב ויתור סודיות רפואית המצורף לטופסי הבקשה.
  • קשיש שבחר להמשיך ולקבל קצבת שירותים מיוחדים לאחר גיל הפרישה ולוותר על קבלת גמלת סיעוד במקומה- יצרף מסמך מטעם הביטוח הלאומי כי הוא אכן זכאי לקצבה זו ומקבל אותה בפועל.

את כל המסמכים יש לשלוח לאגף ההיתרים ענף הסיעוד:

יש לשקול גם לשים את זה בתור לינק ליצירת קשר עם ענף הסיעוד, או בכלל במסגרת בצד

ירושלים- רח’ אגריפס, קומה 5 בנין כי”ח ת”ד 28346.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-18:00
מענה טלפוני בימים ראשון, ושלישי בין השעות 08:30-12:30

תל אביב- רח’ דרך שלמה 53, קומה ד’.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-16:00
מענה טלפוני בימים ראשון, ושלישי בין השעות 08:30-12:30

צפון- רח’ פלים 7, בנין צים, ת”ד 109 חיפה, מיקוד- 31003.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-18:00
מענה טלפוני בימים ראשון ושלישי בין השעות 08:30-12:30

דרום- דרך אלומות 12, בנין מושבות, קומה ב’, א.ת עומר.

קבלת קהל בימים שני ורביעי בין השעות 08:30-12:30 ובין השעות 14:30-16:00
מענה טלפוני בימים ראשון, ושלישי בין השעות 08:30-12:30

אפשר לפנות לרשות ההגירה באמצעות המוקד הארצי של המחלקה 1-700-707-147

לא ניתן לשלוח בקשות בפקס. יש לשלוח אישורים מקוריים או מאומתים בחתימת עורך דין או רואה חשבון בלבד. החלטת ענף הסיעוד תשלח למבקש בדואר.

הבאת העובד הזר לארץ והעסקתו:

במקביל לקבלת היתר יפנה הקשיש או המעסיק מטעמו לאחת מהלשכות הפרטיות המורשות על פי חוק להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד, זאת לצורך רישום עובד זר על שמו. יש לוודא שלחברה שעימה בוחרים להתקשר קיים רישיון תקף  לייבוא עובדים זרים על פי החוק.

לאחר קבלת ההיתר ולאחר שנמצא עובד מתאים יש לפנות לרשות האוכלוסין לקבלת אשרת עבודה (ויזה ב’1 שתוקפה לשנה) עבור העובד שברצונו להעסיק. חל איסור להעסיק עובד זר ללא רישום בלשכה פרטית ומכתב השמה המאשר את הרישום. תפקידה של הלשכה הפרטית הינן בן השאר: הבאת העובד מבחינה חוקית באמצעות סיוע במילוי הבקשה לקבלת עובד זר ובקבלת ההיתרים הדרושים (כולל את אשרת ההעסקה), העברה  לרשות ההגירה במשרד הפנים את פרטי העובד הזר והמעסיק ולעדכן את המעסיק בדבר קבלת אישור ההעסקה (אם הרשות לא אישרה את ההעסקה, על המעסיק והעובד להפסיק את ההתקשרות ביניהם ולפעול לפי הרשום בהודעת הרשות).

בנוסף על הלשכה הפרטית לסייע למשפחה בהבאת העובד והתאמתו למשפחה למען טובת הקשיש, זאת באמצעות עובדת סוציאלית אשר תערוך ביקור בית, תאתר את צרכי הקשיש, תקשיב לרצונותיו וכן תמצא פיתרון חלופי במועדים שהוא בחופשה או במידה שעזב או פוטר. כמו כן מסייעת הלשכה הפרטית  למשפחה במקרים של חולי ממושך, פטירת העובד.

כאשר בוחרים את החברה עימה רוצים להתקשר חשוב לבדוק את הנוהל הקיים בחברה לגבי חוסר התאמתו של העובד לקשיש והחלפתו במידת הצורך. כמו כן יש לוודא כי נהלי החברה מחייבים ביקורים סדירים של עובדת סוציאלית, על מנת לוודא את שביעות רצונו של הקשיש מהטיפול הניתן לו וכן איתור גורמי סיכון (כגון שחיקה בטיפול, הזנחת הקשיש והתעללות) במקרים בהם הקשיש מתגורר ביחידות עם העובד ואינו צלול.

על המעסיק לדווח ללשכה על כל שינוי בהעסקה, כגון פיטורי העובד הזר או אם העובד עזב את המעסיק. כדי לקלוט עובד זר חדש על המעסיק לקבל מכתב השמה חדש, והלשכה תדווח על השינויים לרשות ההגירה.

על פי החוק רשאית הלשכה הפרטית לגבות סכום חד פעמי של 2000 ₪ כולל מע”מ עבור השמת העובד הזר (סכום זה נכון לאוגוסט 2011). התשלום החד פעמי תקף לשנה והלשכה לא תורשה לגבות אגרה נוספת גם באם נאלצה להחליף את העובד במהלך שנה זו. מעבר לכך קיים תשלום חודשי של 70 ₪ כולל מע”מ.

רשימתהלשכות הפרטיות מתפרסמת באתר רשות האוכלוסין, ההגירהומעברי הגבול.

היתר ההעסקה הראשוני יינתן לשנתיים, כאשר העסקת העובד הזר תתבצע 24 שעות ביום ולא תיתכן העסקה במשרה חלקית או מספר ימים בשבוע. במידה והקשיש זקוק  לעזרה מספר שעות ביום או בשבוע, הוא יכול להסתייע בעובד ישראלי. על העובד הזר להיות מועסק במתן טיפול סיעודי ועזרה במשק הבית של הקשיש בלבד. העברת העובד לביצוע עבודה עבור צד שלישי (גם אם הינו בן משפחה), מהווה  הפרת היתר תנאי ההעסקה. לא יינתנו היתרי העסקה לקשישים השוהים במוסדות ובתי אבות.

למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר- www.piba.gov.il או לאתר www.kolzchut.org.il

זכויות העובד הזר:

העובד הזר זכאי, על פי חוק, לכל הזכויות הסוציאליות להן זכאי עובד ישראלי. להלן פרוט זכויותיו הבסיסיות:

  • יש לספק לעובד תנאי מחיה ראויים הכוללים: חדר נפרד, פרטיות ואוכל לפי צרכיו. על פי החוק חייב המעסיק לספק לעובד תנאי מגורים לאורך תקופת עבודתו ועד לשבעה ימים מתום העסקתו. במקרים חריגים בלבד, יוכל הקשיש לפנות בכתב לממונה במשרד התמ”ת לקבלת פטור מחובת הלנה ולנמק מדוע הינו זקוק לסיוע סיעודי משמעותי אך אינו יכול להלין את העובד בביתו. במידה ובקשה זו תאושר- יידרש הקשיש לספק לעובד מגורים הולמים חלופיים על חשבונו, כפי שיקבע.
  • העובד הזר זכאי לשכר הנקבע על פי שכר המינימום בישראל. נכון לשנת 2011, סכום זה הינו 4100 ₪ לחודש ו- 22.04 ₪ לשעה. עם זאת, כדאי ורצוי לערוך סקר שוק בן הלשכות הפרטיות השונות משום שלעיתים קיים בינהם הבדל. מועד התשלום הינו עד ה-9 בכל חודש ויש לסכם עימו מראש את המטבע לתשלום. כמו כן, יש להעביר את שכרו של העובד לחשבון בנק שנפתח בישראל על שמו בלבד, בו אין למעסיק או למתווך כוח האדם ייפוי כוח.

על פי החוק יש לנקות תשלומי דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה וכן ניתן לקזז את תשלום השכר החודשי לעובד הזר עם שעות הסיעוד הניתנות לו מטעם הביטוח הלאומי, בהתאם למבחן התלות שעבר. לעיתים קיימת גם השתתפות בתשלום מטעם הקרן לניצולי שואה, כאשר הקשיש זכאי לתוספת שעות סיעוד מטעמם. לערוך קישור ללינק זכויות ניצולי שואה. תשלומים אלו מועברים ישירות ללשכה הפרטית שהעובד רשום אצלה, והיא עורכת את הקיזוז בפועל תוך הגדרת חלקו לתשלום של הקשיש. זאת למעט מספר ערים בארץ, בהם מתקיים ניסוי מטעם הביטוח הלאומי המעניק את גמלת הסיעוד בכסף לקשישים המחזיקים עובד זר או מטפל צמוד.

כמו כן זכאי העובד לדמי כיס שבועיים על סך 100 ₪ גם אם אינו יוצא לחופשה שבועית במסגרת תנאי העסקתו (ניתן לקזז סכום זה משכרו החודשי). יש לשקול את מתן מלו השכר החודשי לעובד וניצול שעות גמלת הסיעוד להבאת מטפלת ישראלית מטעם הלשכה, בימים שהעובד הזר נמצא בחופשה.

לשכר זה יש להוסיף את עלות ההתקשרות עם הלשכה הפרטית באמצעותה מביאים את העובד ארצה- על פי החוק רשאית הלשכה הפרטית לגבות סכום חד פעמי של 2000 ₪ כולל מע”מ עבור השמת העובד הזר (סכום זה נכון לאוגוסט 2011). התשלום החד פעמי תקף לשנה והלשכה לא תורשה לגבות אגרה נוספת גם באם נאלצה להחליף את העובד במהלך שנה זו. מעבר לכך קיים תשלום חודשי של 70 ₪ כולל מע”מ.

יש לשמור את כל המסמכים המתעדים הפקדות שכר לצורך הצגתם, במידת הצורך, בפני יחידת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המוסמכות.

  • העובד זכאי לחופשה שנתית בכל שנה, זאת בתום כל שנת עבודה. על פי החוק, לא ניתן לפדות את ימי החופשה בכסף, אלא רק במידה ובעת הפסקת עבודתו נותרו ברשות העובד ימי חופשה שלא נוצלו. בכל אחת מ-4 השנים הראשונות זכאי העובד ל- 14 ימי חופשה ומהשנה החמישית ל- 16 ימים. במהלך חופשת המולדת זכאי הקשיש להעסיק עובד זר שכבר נמצא בארץ.

במניין ימים אלו לא יחשבו תשעה ימי חופשה נוספים בגין חגים. העובד זכאי לחופשת חג לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה, בתאום ימים אלו מראש.

בנוסף- זכאי העובד ליום חופשה אחת לשבוע. יש להגדיר מראש מהו היום החופשי ומהם שעות היציאה והחזרה ממנו. עלות העסקת העובד ביום החופשי הינה בגובה 150% לשעה. היות והחוק מעניק לקשיש היתר להעסקת עובד זר יחיד, ניתן ביום זה להתארגן בתוך המשפחה על מנת להיות עם הקשיש, להשגיח עליו ולטפל בו במסגרת ביתו או בית הילדים  (למשל ביום שבת) או לחלופין להעסיק עובד ישראלי, באמצעות ניצול שעות גמלת הסיעוד ובסיוע הלשכה הפרטית המחזיקה במאגר עובדים שכזה.

חשוב לציין כי למרות מתן האפשרות החוקית להמיר את ימי החופשה השנתיים והשבועיים בכסף- רצוי לעודד את העובד לנצל את ימי חופשתו משום שעבודתו הינו קשה וכרוכה בשעות עבודה רבות וחשיפה רבה למצבי לחץ ודחק. על מנת למנוע את שחיקת העובד, דבר אשר יתבטא באופי הטיפול שיעניק לקשיש, יש לעודד אותו לשנות אוירה ולנצל את יומו החופשי, על מנת שיוכל לחזור רענן להמשך עבודתו בטיפול בקשיש.

  • העובד זכאי ל-1.5 ימי מחלה מדי חודש שהם 18 ימי מחלה בשנה עליו הוא זכאי לקבל תשלום על פי התעריף הבא: 0% ליום המחלה הראשון, 50% לימים השני והשלישי,  ותשלום מלא מהיום המחלה הרביעי ואילך.
  • באחריות המעסיק להסדיר לעובד ביטוח רפואי פרטי לכל תקופת העסקתו ולתת בידיו עותק של הפוליסה בשפה שהוא מבין. יש לוודא כי למבטח מטעמכם יש רישיון תקף המאפשר לו להעניק ביטוח בריאות לעובדים זרים מטעם המפקח על הביטוח במשרד האוצר. אי רכישת פוליסת ביטוח עבור העובד הינה עברה שהעונש עליה הוא קנס כספי ואף מאסר.
  • יש להעביר מדי חודש תשלום ביטוח לאומי עבור העובד, על מנת שיהיה מבוטח במקרים של תאונות עבודה, מחלות, הריון וכדומה. במידה והעובד נפגע במהלך עבודתו (תאונת עבודה), חובה על מעסיקו לדווח על כך בהתאם לפקודת התאונות משלוח יד על גבי טופס 250 לתאונות עבודה ולמוסרו לביטוח הלאומי. זכותו של העובד הנפגע לקבל טיפול וכן ימי מנוחה  מטעם הביטוח הלאומי על פי המלצת הרופא.
  • כמו כל עובד במדינת ישראל, גם העובד הזר זכאי לחסכון פנסיוני והסכום שצבר, יועברו לידיו בתום העסקתו.
  • כמו כן, זכאי העובד לדמי הבראה בגובה 351 ₪ ליום נכון לשנת 2012, כאשר זכאותו של העובד נקבעת בהתאם לוותק שלו: 5 ימים בשנה הראשונה, 6 ימים בשנה השנייה והשלישית ו-7 ימים מהשנה הרביעית ועד העשירית.

דמי ההבראה  משולמים בדרך כלל אחת לשנה בחודשים יוני- ספטמבר.

  • ניכויי רשות משכר העובד:

מגורים- החוק קובע כי על המעסיק לדאוג לקיום מגורים לעובד הזר על חשבונו. יחד עם זאת מותר למעסיק לנכות משכרו את העלות בפועל על פי איזור המגורים, נכון לשנת 2011: ירושלים- 354.09 ₪, ת”א- 402.93 ₪, חיפה ומרכז הארץ- 268.66 ₪, איזור הדרום- 238.82 ₪, איזור הצפון- 219.75 ₪.

במידה ותנאי המגורים הינם בבעלות המעביד מותר לו לנקות רק מחצית מהסכומים הנקובים לעיל.

הוצאות נלוות- כגון ארנונה, חשמל וגז המהווים את חלקו היחסי של העובד בהוצאות הבית. גובה הניכוי המותר לא יעלה, נכון לשנת 2011, על 74.90 ₪.

ביטוח רפואי- המעסיק זכאי לנקות משכר העובד את חלקו בגין הוצאות הביטוח הרפואי והן מחצית מהסכות ששולם בפועל ולא יותר מ-117.65 ₪ לפי הערך הנמוך מבינהם, נכון לשנת 2011.

דמי כיס שבועיים.

רשות- כגון תשלומי הלוואות, מפרעות, הוצאות כרטיסי נסיעה לחופשות מולדת וכדומה. יש לשים לב כי קיימים תשלומים כגון- היטל עובדים זרים שהמעסיק אינו רשאי לנקותם משכר העובד.

כל הניכויים לא יעלו על סך 25% משכרו החודשי של העובד (למעט בשכר האחרון של העובד, כשאז מותר לנקות משכרו את יתרת חובותיו בשלושת החודשים האחרונים) ויש להוכיח כי הסכומים שנוכו משכרו אכן בוצעו בפועל וזאת בהתאם לידיעתו של העובד והסכמתו האישית.

  • סיום יחסי עבודה:

על המעסיק לדווח ללשכה על כל שינוי בהעסקה כגון פיטורי העובד הזר או אם העובד עזב את המעסיק. כדי לקלוט עובד זר חדש על המעסיק לקבל מכתב השמה חדש, והלשכה תדווח על השינויים לרשות ההגירה. בעניין זה יש לדעת כי לא ניתן להחליף עובד זר יותר מפעמיים בשנה.

 

התפטרות מטעם העובד- אם מסיבה כלשהי מעוניין העובד לסיים את עבודתו, יש לאפשר לו זאת וחל איסור למנוע זאת ממנו, זאת בכפוף להודעתו על כך מראש בהתאם להנחיות חוק ההודעה המוקדמת לפיטורין והתפטרות. משך ההודעה לא תעלה על תקופה של חודש ימים (בהתאם לשנות העסקתו במשפחה) ורצוי שתתבצע בכתב בדואר רשום ועם אישור מסירה. במידה והעובד הפסיק את עבודתו ללא הודעה מראש, ניתן לנקות משכרו של העובד את ימי ההודעה מראש כמפורט בהנחיות ובשווי השכר היומי לו היה עובד.

בעניין זה יש לציין כי חובה על המעסיק להודיע על התפטרותו של העובד וכי עובד הנמצא בארץ 30-90 ימים ללא עבודה מתועדת ברשות ההגירה אצל מעסיק בעל היתר בענף העבודה שלשמו הגיע לארץ, צפוי להרחקה ממדינת ישראל.

כמו כן, במקרה של עובד שברח- חובה להודיע ללשכה הפרטית וכן למשרד הפנים.

פיטורים מטעם המעסיק- במידה וקיימת חוסר שביעות רצון מתפקודו של העובד, רצוי לערוך לו שימוע מסודר לפני פיטוריו ובו להודיע לו כי אין מרוצים מעבודתו. במידה ובוחרים לפטרו, הפסקת העבודה תיערך באמצעות הודעה מראש ובהתאם להנחיות חוק ההודעה המוקדמת לפיטורין והתפטרות. משך ההודעה לא תעלה על תקופה של חודש ימים ורצוי שתתבצע בכתב בדואר רשום ועם אישור מסירה. כמו כן יש להודיע ללשכה הפרטית האחראית על הבאתו של העובד לארץ משום שלא ניתן להביא לקשיש עובד חדש כל עוד רשום על שמו במשרד הפנים העובד המקורי.

על פי החוק זכאי העובד לפיצויי פיטורין אשר יכללו במועד תשלום השכר האחרון. העובד זכאי לפיצויי פיטורין גם במידה והקשיש בו טיפל נפטר. עם זאת, הוא אינו זכאי לפיצויים במידה ופוטר עקב עברה פלילית כגון גנבה או התעללות. במידה והמעסיק אינו משלם את הפיצויים במועדם, יהא העובד זכאי לקבלת פיצוי נוסף בהתאם לקבוע בחוק ולפסיקות קודמות בבית המשפט.

רצוי להחתים את העובד בסיום עבודתו כי הוא קיבל את כל הסכומים המגיעים לו וכי אין לקשיש חובות כלפיו ולו- טענות כלשהן נגדו.

  • עובדת זרה בהריון- עובדת זרה בהריון יכולה להמשיך בעבודתה עד יום הלידה, כאשר את הוצאותיה הרפואיות צריכה לכסות החברה בה היא מבוטחת. במידה וחברת הביטוח מסרבת לממן את הוצאותיה הרפואיות- ניתן לפנות לארגון רופאים לזכויות האדם.

לפני הלידה- במידה והעובדת אינה רוצה להמשיך ולעבוד, לאחר החודש השישי להריונה ובצרוף מכתב מהרופא המטפל המציין את תאריך הלידה המשוער, היא זכאית לפנות למשרד הפנים ולקבל ויזת תייר שתוקפה הינו עד 90 ימים מהלידה. במהלך הזמן הזה היא תחפש לעצמה מגורים מחוץ לבית מעסיקה.

כמו כן, יכולה העובדת לצאת לחופשת לידה לפני זמן הלידה- לעובדת 6-10 חודשים מותרת חופשת לידה מוקדמת בת 24 ימים לכל היותר לפני הלידה. עובדת שעבדה 10 חודשים ויותר זכאית לתקופת זמן בת 49 ימים לכל היותר. ימים אלו יקוזזו מחופשת הלידה לה זכאית העובדת על פי החוק.

בעת הלידה- עובדת זרה בעלת רישיון עבודה תקף שעבדה 6 חודשים ברציפות, ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי, זכאית למענק אשפוז למימון ההוצאות הרפואיות בגין הלידה בבית החולים, למענק לידה ולחופשת לידה עבור אובדן השתכרותה במשך 14 שבועות מיום הלידה. במידה ובן זוגה של העובדת הינו עובד זר ששולמו עבורו דמי ביטוח לאומי או שהינו אזרח ישראלי, תהיה זכאית העובדת למענקי אשפוז ולידה גם במידה ולא עבדה. כל יולדת זכאית לקבל תעודת לידה בתום אשפוזה בבית החולים.

לאחר הלידה- לאחר הלידה, על העובדת לגשת למשרד הפנים עם מכתב השחרור ממחלקת יולדות ולהוציא ויזת תייר , התקפה ל-90 יום. במהלך הזמן הזה עליה להחליט האם ברצונה לצאת עם תינוקה מן הארץ או לשוב לעבודתה ושלוח את התינוק לארץ מוצאה. עובדת שבחרה לעזוב לארץ מוצאה עם תינוקה, תהיה זכאית לשוב לישראל במהלך השנתיים הראשונות ללידת תינוקה ל-60 ימים עם ויזת תייר.  במהלך זמן זה היא תצטרך למצוא מעסיק חדש.

כמו כן, זכאית העובדת לבטח את ילדה בביטוח רפואי המסבסד על ידי ממשלת ישראל. בעניין זה ניתן לפנות למשרד הבריאות.

מידע נוסף ניתן למצוא במשרד התמ”ת באתר הזכותון לעובדים הזרים:

http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/OvdimZarimRights/OvdimZarim.html

או במשרד הממונה על זכויות העובדים הזרים בטלפון 03-7347230/69

להוסיף כאן לינק להחלפת עובד הזר

בחירת העובד הזר:

הצורך בעזרה יכול להיות קשה לרבים מאיתנו ובמשך חיינו אנחנו לומדים להסתדר לעיתים לבד עם הקושי הקיים או לבקש עזרה מהסובבים אותנו. לרוב תעלה סוגיית הבאתו של העובד הזר כאשר הקשיש המתגורר בביתו רוצה להמשיך ולעשות כן (ולא לעבור לבית אבות לדוגמא) והוא אינו מסוגל לעשות זאת לבדו. כאשר מגיעה העת בו על הקשיש להיעזר בעובד זר- עליו ללמוד לקבל את העובדה שמצבו הבריאותי או התפקודי אינו מאפשר לו יותר להסתדר לבדו או להיעזר בבן/בת הזוג וכעת הוא זקוק לעזרתו של אדם זר בביצוע הפעולות היומיומיות והבסיסיות ביותר. ההשלמה עם המצב הזה אינה קלה, אך ככל שהקשיש ישלים עם הצורך להיעזר במטפל צמוד ויתרגל למקומו בחייו ובביתו, כך סביר להניח שהקשר בינהם יהיה טוב יותר והטיפול שיתקבל- יעיל יותר.

כמו בכל מערכת יחסים, גם לקשיש, למשפחתו וגם לעובד הזר מערכת של ציפיות מהקשר בינהם וחשוב מאוד להכיר מראש במגבלות הקשר הקיים- העובד מגיע לארץ מתרבות ושפה אחרים. הוא השאיר את חייו ומשפחתו בארץ מולדתו והגיע לכאן להתפרנס. עם זאת ניתן לגשר על פערים אלו וכן ליצור קשר חם וקרוב. כמו כן, יש לזכור שמערכת היחסים בן הקשיש לעובד הינה כמו של ריקוד ‘טנגו’ בן שני בני אדם (הקשיש והמטפל) המנסים להתאים את צעדיהם כך שירקדו ביחד לפי הקצב שהמוסיקה מכתיבה. להוסיף לינק החלפת העובד הזר

להלן מספר המלצות שעשויות לעשות התהליך הסבוך הזה מעט קל יותר:

  • חשוב למצוא חברה מוכרת  על ידי יחידת הסמך ממשרד התמ”ת שיש עליה כבר המלצות
  • רצוי להגדיר מראש מהם דרישות הטיפול: דאגה לטיפול בקשיש, אופן הרחצה וההלבשה, עריכת קניות וסידורים, ליווי למקומות שונים והוצאתו לטיולים בהתאם ליכולתו, דאגה למשק הבית, ניקיון ובישול וכדומה. אלו יכולים להשפיע על מין העובד ומבנה גופו- לקשיש כבד גוף שזקוק לעזרה רבה רצוי לשכור מטפל גבר בעל מבנה פיזי חזק שיוכל לטפל בו ללא קושי
  • החליטו מראש מהו רצון הקשיש: מין העובד (גבר או אישה), מוצא (רומניה, אוקראינה, פיליפינים, הודו, נפאל וכדומה), שפת העובד (אנגלית, רוסית, רומנית וכדומה) רקע מקצועי (למשל הכשרה מקצועית כאחות סיעודית, ניסיון קודם בטיפול בקשישים, מבנה גופו (בהתאם לדרישות הטיפול) ומצב משפחתי.  מומלץ לבקש את מידע על קורות חיי העובד ומצבו הבריאותי וכן להתחשב בשאר רצונם של בני הבית (לדוגמא רצונה של האישה במטפלת לבעלה על מנת שלא להתגורר עם גבר נוסף בדירתה).
  • על הקשיש ומשפחתו להחליט אם ברצונם להביא עובד זר ישירות מחו”ל או לקבל עובד זר שכבר נמצא בארץ- להחלטה זו משמעויות שונות ולשתיהן יתרונות וחסרונות: על מנת לקבל עובד זר מחול יש לשלם את אגרת משרד הפנים ולרוב להמתין זמן ממושך, דבר שעשוי לא להתאים במצבים בהם הקשיש זקוק לעזרה מיידית (כגון במצבי שחרור מבית החולים), עם זאת, עובד זר חדש בארץ לרוב יגלה גמישות לדרישות הטיפוליות של הקשיש וסביר להניח שתוקף האשרה שלו להישאר בארץ יהיה ארוך יותר וכך יוכל לטפל בקשיש שנים רבות יותר.

עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ לרוב יהיו בעל ניסיון טיפולי טוב יותר ויכולתם להסתגל לשפה העברית ולתרבות גדולה יותר (ידע בתרבות הבישול הישראלית, הבנה בנהלי כשרות, ידע כיצד לערוך קניות, לרכוש תרופות וכדומה). עם זאת, עובדים אלו יהיו בעלי דרישות שונות ויתכן שיציבו גבולות לדרישות המשפחה וידרשו שכר חודשי מעט גבוה יותר. באם מחליטים לקבל עובד שכזה דעו שזכותכם לראיין אותו מראש וכן רצוי לדרוש המלצות מהקשישים הקודמים בהם הם טיפלו ולוודא  מהו תוקף ויזת האשרה שלהם בארץ.

למה לשים לב?

העובד הזר הינו אדם שעזב את חייו, משפחתו, מולדתו ותרבותו על מנת לעבוד ולהתפרנס מעבר לים. חשוב להבין זאת על מנת לראות כיצד ניתן לגשר על פערים אלו על מנת שהקשיש יקבל את הטיפול המיטבי ביותר:

  • יש לפנות לו חדר משלו ולהקנות לו תחושת פרטיות.
  • ראוי לתת לו תחושת ביתיות, להתעניין בחייו האישיים- בתחביביו, במשפחתו, בתאריכי חגיו ויום הולדתו. זאת על מנת ליצור עימו קשר אישי שיסייע בקליטתו במשפחה ויצור תחושה של טיפול אישי באדם קרוב ולא בזר.
  • יש להכניסו בצורה הדרגתית לשגרת יומו של הקשיש ולא להעמיס עליו בפרטים על מנת שלא ליצור אצל המטפל תחושות לחץ ושחיקה- לאט לאט להציג בפניו את הנתונים השונים כגון: רשימת התרופות של הקשיש, המוצרים במטבח ואופן סידור הכלים בו, רשימת הקניות והמאכלים שהקשיש אוהב לאכול וכדומה
  • רצוי להגדיר מראש מהם הציפיות ממנו (מבחינת ימי החופשה, דרישות הטיפול ותנאי ההעסקה). רצוי לעשות זאת בנוכחות נציג מהלשכה הפרטית
  • כמו כן יש לסייע לו להתמצא בבית ולהכיר לו את הסביבה הקרובה- את קופת החולים, המרכז המסחרי ועוד מקומות שחשובים לקשיש כגון מרכז היום שלו או בית הקפה אליו הוא נוהג להגיע
  • במידה והקשיש נמצא לפני שחרור מבית החולים ושחרורו דורש טיפול מיוחד דרוש להביא את העובד למחלקה עצמה לשוחח עם אנשי הצוות על מנת להבין מהם הדרישות הטיפוליות: מתן תרופות מספר פעמים ביום, הקניית דיאטה מיוחדת, החלפת תחבושות וכדומה
  • כמו כן, חשוב לשוחח עם הקשיש על כך שגם אם הובא עובד זר לטפל בהם, אין זה אומר שכעת תמה מחויבותכם כמשפחה או כחברים. דבר זה יסייע לקשיש בקבלת נוכחותו של העובד הזר בביתו משום שהוא לא ירגיש שהוא ננטש.

כמו כן על מנת שהקשיש יקבל את הטיפול הטוב ביותר חשוב לשים לב גם לדברים הבאים:

  • חשוב שהעובד יבין כי גם אם הקשיש זקוק לעזרתו בתפקודי היומיום, הוא אינו חסר אונים וגם אם הוא מתגורר עם הקשיש מתגורר לבדו, יש מי שמפקח על אופי עבודתו
  • יש לשים לב לאופי היחסים בן הקשיש למטפל- האם שפת גופו של המטפל תוקפנית? האם הוא פונה את הקשיש בחוסר סובלנות? האם הקשיש נראה כמפחד ממנו?
  • האם הקשיש נקי ומסודר? האם הוא מריח טוב? האם לבוש בהתאם לעונת השנה? האם ידיו אינן קרות?
  • מהו מראה הבית? האם הוא מסודר ונקי? האם חסרים בו חפצים?
  • חשוב לבדוק את המקרר ומלאי המוצרים בבית ולשאול את הקשיש האם הוא אוכל באופן מסודר אוכל חם שהינו לפי טעמו ובכמות המספיקה לו
  • במידה והמטפל עורך את הקניות, חשוב לבדוק מהן אופי הקניות והאם הוא ממשיך לקנות את המצרכים האהובים על הקשיש?
  • האם הקשיש מטופל היטב: האם הוא מדווח שרוחצים אותו באופן סדיר? האם אין על גופו במקומות גלויים וחבויים פצעים, שטפי דם או חבלות בלתי מוסברות?
  • האם הוא מקבל את כל תרופותיו ובזמן? יש לוודא שאין בנמצא בבית כדורי שינה או הרגעה שאינם במרשם
  • חשוב לשאול את הקשיש גם באם הוא תשוש נפש מה אופי הטיפול שהוא מקבל ולוודא שמטפלים בו באופן טוב ובכבוד ושהוא מרוצה מדרך הטיפול בו
  • חובה לזהות סימני שחיקה אצל המטפל- לדאוג שיאכל כמו שצריך ולבדוק האם הוא מקבל את זמני המנוחה שלו כמו שצריך. על מנת למנוע שחיקה גם רצוי לאפשר לעובד לנצל את ימי חופשתו השבועית, למרות ההיתר החוקי להעסיקו ביום זה בעלות נוספת וזאת כדי לאפשר לו להתאוורר ולהתמלא בכוחות מחודשים על מנת שיוכל לטפל בקשיש באופן יעיל וטוב לאורך זמן ממושך.
  • דאגו להגיע לביקור במועדים משתנים שאינם קבועים ובייחוד בזמני הרחצה  וההשכבה בערב
  • רצוי שהקשיש ימשיך להיות בקשר עם גורמים קבועים בקהילה כגון הקופאית בסופר, אחות קופת החולים או הרופא המטפל ולא לתת למטפל בלעדיות עם רכישת הקניות או התרופות במרפאה וזאת על מנת שהקשיש ייחשף למספר רב יותר של אנשים אשר יוכלו להעיד במידת הצורך שמשהו אצלו אינו כשורה
  • במידה ומשהו אינו כשורה- סמכו על האינטואיציה שלכם ובמקרי הצורך פנו לעו”ס בלשכה הפרטית או הציבו מצלמה בבית. עם זאת אל תהססו לפנות גם לפקידת הסעד או למשטרה במקרים של גנבה או התעללות

החלפת עובד זר:

לפעמים, כמו בחלק ממערכות היחסים, ניתן לחוש שאין שיתוף פעולה פורה בן הקשיש לעובד והקשר בינהם אינו עובד לשביעות רצון הצדדים. במקרה זה ניתן לפנות לעובדת הסוציאלית מטעם הלשכה הפרטית ולשקול איתה מה כדאי לעשות- לעיתים ניתן לשוחח עם העובד והדברים יסתדרו. כדאי לשקול זאת במקרים בהם ניתן לתקן את מה שמפריע משום שהקשיש כבר נקשר לעובד והקשר בינהם הוא בסך הכל טוב.

 במידה והקשיש בחר לפטר את העובד או שהוא החליט להתפטר, ניתן לפנות ללשכה הפרטית ולבקש להחליפו. במסגרת חוזה ההתקשרות עם חברה, עליה לסייע בכל הכרוך בהשמת עובד חדש: סידור הבאתו של עובד חדש לקשיש והתאמתו לרצונותיו, חתימה על מכתב השמה חדש וטיפול בכל הנוגע לשינוי רישום העובדים מול משרד הפנים, כאשר החברה מחויבת לידע את משרד הפנים בתוך שבעה ימים על עזיבתו של העובד את המשפחה וכל אלו ללא גביית תשלום נוסף. כמו כן על הקשיש לשלם אגרה נוספת למשרד הפנים במידה ויבחר להביא לארץ  עובד זר חדש.

לסיכום:

  • על אף קוצר הזמן מעת ההחלטה על הבאתו של העובד הזר, נסו להקדיש את מלוא תשומת הלב למציאת לשכה פרטית מוכרת חוקית ובעלת ניסיון המלצות וזאת על מנת שתוכל לענות על כל דרישותיכם, למצוא את המטפל הטוב ביותר עבורכם ואשר תוכל לסייע לכם בכל מקרי הצורך- מתן ייעוץ, מענה על שאלות, סיוע בפיתרון בעיות וזמינות
  • חשבו מראש באיזה עובד אתם מעוניינים ומה ציפיותיכם ממנו
  • הדגישו מראש ובכתב מהי משכורתו החודשית של העובד, תנאי העסקתו וימי חופשותיו. עודדו אותו לנצל את ימי חופשותיו על מנת למנוע שחיקה ומצאו בעוד מועד ובסיוע הלשכה במידת הצורך, פתרון כאשר העובד מעוניין לנסוע לחול
  • דאגו שהעובד יקבל את כל התנאים הסוציאליים להם הוא זכאי על פי החוק
  • נסו ככל האפשר להתיידד עם עובד מבחינה חברתית ולאמצו לחיק המשפחה- הדבר ישפר את הטיפול שהוא יעניק לקשיש וישפר את האווירה בבית
  • עם זאת, דאגו להבהיר בכל דרך אפשרית כי יש מי שמפקח על עבודתו של המטפל וכי לעולם לא תסכימו עם טיפול שהינו לקוי או שאינו ניתן בכבוד

 

 

למידע נוסף ותאום פגישת ייעוץ בחינם וללא כל התחייבות

התקשרו עכשיו
*2949

לקבלת מידע נוסף יש למלא את הטופס הבא, ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שם

טלפון

דואר אלקטרוני

נושא