fbpx

בתי אבות לעצמאיים ותשושים

מערך הדיור לזקנים על כל סוגיו, מהווים חוליה נוספת במערך השירותים הניתנים לזקן ברצף הקיים בן שירותים קהילתיים המסייעים לזקן להמשיך ולהתגורר בביתו למרות הקושי הקיים הנובעים מגילו או החולי והנכות מהם הוא סובל וניתנים במסגרת: חוק סיעוד, קהילה תומכת, מועדונים ומרכזי יום. בקצה השני נמצא הסידור מחוץ לבית שמובילה את הזקן לעזיבת ביתו וסביבתו הטבעית והמוכרת. החלטה זו מחייבת הסתגלות לסדר יום ותנאי מחייה חדשים מתוך הבנה שהשירותים הקהילתיים אינם יכולים עוד לספק את הטיפול הדרוש והצרכים להם הוא נזקק.

מעונות לעצמאיים ותשושים

אוכלוסיית היעד של מעונות אלו הם זקנים עצמאיים המתפקדים בכוחות עצמם ותשושים, הנקראים כך משום שהם צלולים מבחינה שכלית אך זקוקים לעזרה קלה בביצוע תפקודי היום יום  או שהם נעזרים במכשיר עזר כגון מקל או הליכון.

מעונות לזקנים עצמאיים ותשושים הוקמו מכוח חוק הפיקוח על המעונות 1965, המגדיר את התנאים המינימאליים הנדרשים להפעלת מעון לעצמאיים ותשושים: מיקום המעון ושטחו, תנאי המגורים במעונות, תנאי החזקת החוסים, התאמת המבנים לצורכי הדיירים, תקינות הציוד ואמצעי הבטיחות הנדרשים, מספר אנשי הצוות בכל מחלקה (תקנים) והכשרתם המקצועית. כמו כן מפרט החוק את התנאים לקבלת רישיון והחובה להחזיק ברישיון ניהול מטעם שר הרווחה , תוקף הרישיון הניתן וכן תנאי הפיקוח שחלים עליו מטעם מפקחי השירות לזקן. העובר על חוק זה צפוי לסגירת המעון ושישה חודשי מאסר. מכוח החוק הותקנו בשנת 2001 תקנות הפיקוח על המעונות שעליהן מבוססים הפרטים המפורטים כאן.

ברחבי הארץ פועלים מעונות רבים לאוכלוסיית הזקנים העצמאיים והתשושים. מעונות אלו מחולקים למעונות בבעלות ציבורית ופרטית וכן למעונות המכילים מחלקות לעצמאיים ותשושים בלבד ובתי אבות משולבים המכילים בנוסף גם מחלקות סיעודיות ולתשושי נפש.

בתי אבות לעצמאיים ותשושים

יצירת קשר עם בית אבות

לאחר שהתקבלה ההחלטה לעבור למעון, קיימות שתי דרכים עיקריות לעשות זאת: פנייה של הזקן בסיוע משפחתו למעון באופן פרטי, לאחר שהחליטו שמעון מסוים הוא המתאים לזקן מסיבות שונות, כגון: מצא חן בעיניו, קרוב לביתו או לבית ילדיו, אוכלוסיית הדיירים מוכרת לו מבחינת מוצאם העדתי, השפה המדוברת או שהוא מכיר חלק מהדיירים שם .

הדרך השנייה היא לעשות זאת באמצעות פנייה ללשכת הרווחה והשירותים החברתיים באזור המגורים, המפורטת בהוראה 4.8 בתע”ס. הפנייה תעשה בעקבות מצבו הכלכלי ומצבם של ילדיו שאינם מאפשרים סידור באופן פרטי וכן תנאים נוספים.

לבירור היכן נמצאת לשכת הרווחה הקרובה למקום מגוריכם

איך בוחרים בית אבות

במידה והחליטה לשכת הרווחה והשירותים החברתיים כי הזקן אכן זקוק להשמה במעון היות והוא עומד בקריטריונים המפורטים לעיל, יוצאו לו מספר אפשרויות מתוך רשימת המעונות הפועלים ברישיון ובהתחשב במדדים הבאים:

  • הדיירים הנמצאים במעון מתאימים לזקן מבחינת מוצא ומעמד חברתי- תרבותי
  • מבנה המעון מותאם למצבו הרפואי והתפקודי של הזקן
  • במידה ומדובר בשני בני זוג בעלי מצבים תפקודיים שונים (לדוגמא כשהאחד תשוש והשני סיעודי), יש להפנותם למעון שבו קיימות שתי המחלקות הדרושות ובמידת האפשר לתת להם להמשיך ולהתגורר בחדר משותף
  • במידה והזקן נכה נפש- לא יעלו מספר הזקנים נכה הנפש מסך 25% מדיירי המעון.

ועדת קבלה

התקנות קובעות כי קבלת זקן למעון עצמאיים או תשושים תעשה באמצעות ועדת קבלה הכוללת את מנהל המעון, רופא, אחות ועובד סוציאלי. אלו ידונו במצבו הרפואי- תפקודי וכן בשיבוצו במעון באופן שיתרום בצורה הטובה ביותר להתאקלמותו החברתית  ואיכות חייו.

הקבלה למעון תעשה אך ורק עם הסכמתו של הזקן או באמצעות פנייה מטעם האפוטרופוס עליו במידה ואינו יכול להביע את דעתו.

על מנת לדון בעניינו, על הועדה לקבל לידיה את המסמכים הבאים:

  • הערכה רפואית – תפקודית מידי הרופא המטפל
  • הערכה בכתב של רופא המעון בדבר מצב בריאותו וכושרו התפקודי של הזקן
  • הערכה בכתב של העובד הסוציאלי במעון
  • הערכה בכתב של אחות המעון לגבי מצבו הסיעודי וכושרו התפקודי של הזקן

הערכות אלו יכללו את ההתייחסות לגבי יכולתו של הזקן לטפל בענייניו הגופניים וכן ברכושו, האם קיים צורך במינוי אפוטרופוס בעניינו ויכולתו של הזקן להביע את דעתו לעניין מינוי האפוטרופוס עליו.

הסכם כניסה למעון

עם כניסתו של הדייר, ייחתם הסכם בינו או בא כוחו לבין המעון. החוזה נועד להגן על שני הצדדים ועליו להגדיר מהם זכויותיו וחובותיו של כל צד. במידה והמדינה (באמצעות משרד הרווחה והשירותים החברתיים) היא זו הנושאת בתשלום הקשיש, ייחתם חוזה נפרד בינה לבן המוסד הרלוונטי.

היות ומטרתו של החוזה הוא להסדיר את תוכן היחסים בן הדייר למוסד, חשוב לקרוא אותו בתשומת לב. חוזה טוב צריך לפרט את הדברים הבאים:

  • תשלום- מהו גובה התשלום החודשי ומהו מועדו המדויק, האם קיים תשלום חד פעמי ומהי שיטת עדכון התשלומים לאורך השנים וכן במעבר למחלקות אחרות בעתיד (כגון מעבר למחלקה סיעודית)
  • מהם השירותים הניתנים במעון וכלולים בתשלום החודשי וכן מהם השירותים הניתנים בתשלום נוסף
  • מהם החפצים שהדייר רשאי להביא עימו מהבית
  • מה כוללת יחידת הדיור
  • האם הזקן ישהה בחדר בודד או עם שותפים- על פי התקנות במעונות לעצמאיים ותשושים יהיו גם מספר חדרים בודדים
  • מהו סדר היום במחלקה
  • מהם הנהלים להחלפת חדר או מחלקה (כגון מעבר למחלקה סיעודית במידת הצורך)
  • מהם זכויותיו וחובותיו של הדייר במידה והחליט לעזוב את המעון

זכויות הדייר במעון

למרות שהמגורים במעון לכאורה מכתיבים סדר יום מובנה לדייר, עדיין מקנות לו התקנות זכויות שאמורות להציב את איכות חייו במרכז פעילות המעון:

  • תשמר ככל הניתן פרטיותו של כל דייר, כולל בחדרי המגורים ובזמן המקלחות והחלפת הבגדים
  • הצוות יתחשב ברצונותיו של הדייר ועל פי חוק זכויות החולה תשנ”ו 1996- במידה והינו צלול על הצוות להתחשב באופן בו הוא מעוניין להיות מטופל, במידת רצונו לקבל טיפול רפואי וכן במידת רצונו ליטול את תרופותיו
  • הדייר זכאי ליחס של כבוד מצוות המעון ומהצוות המטפל
  • במידה ולא קיימת סכנה לדייר יתאפשר לו לצאת ולהיכנס באופן חופשי מהמעון ובלבד שהדבר יוודע לצוות מראש
  • לדייר תותר קבלת מבקרים באופן חופשי ועל פי רצונו ובלבד שהדבר לא יפריע לשאר הדיירים
  • כל דייר יקבל את דברי הדואר שלו סגורים
  • כל דייר יוכל להזמין ולהתקין בחדרו מכשיר טלפון

דייר מאושפז:

דייר הנכנס לבית החולים לאשפוז או שיקום ישמר מקומו במעון עד 45 ימים. לאחר 45 ימים ימציא מנהל המעון מסמך רפואי מבית החולים בו אושפז למפקח הרפואי לשירות לזקן ובו יפרט את סיכוייו לשוב למעון. במידה וקיים סיכוי שישוב בתוך שלושה חודשים ממועד האשפוז– ישמר מקומו עד שלושה חודשים ממועד זה.

נוהל מעבר למעון אחר

סעיף 29 לתקנות הפיקוח על המעונות- 2001, קובע כי מעבר למעון אחר יכול להתבצע על פי רצון הזקן, במידה והמעון נסגר או על פי בקשת המעון כאשר הזקן אינו מתאים להמשיך ולהתגורר בו מבחינה תפקודית וזאת לאחר מילוי דוח סוציאלי ודוח רפואי- תפקודי מעודכנים אודות מצבו.

במידה והקשיש או אפוטרופוס עליו, רואה כי הקשיש נפגע מהחלטת המעון להעבירו למחלקה אחרת או למעון אחר, ביכולתם לפנות לועדת הערר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים לשם כך ובה חברים: רופא, משפטן בעל ותק של חמש שנים, מפקח מחוזי, מנהל המעון ונציג הדיירים.

החומר לוועדה ישלח לשירות לזקן בירושלים ויכלול:

  • טופס מידע רפואי- סיעודי
  • דוח סוציאלי
  • מכתב פנייה מאת הזקן/ אפוטרופוס עליו או משפחתו המפרט את הסיבות לפנייה
  • החלטת ועדת הקבלה במעון כי מצבו התפקודי או הקוגניטיבי של הזקן השתנתה
  • רשימת תרופות ובדיקות מעבדה

לאחר קבלת החומר יוזמנו נציגי הצדדים ודבריהם ישמעו בפני הועדה.

החלטת הועדה תינתן בתוך 14 ימים והינה מחייבת.

מימון כניסת הדיירים בסיוע ממשלתי

הכניסה למסגרת תומכת עבור המטופל במימון גופים ממשלתיים מתבססת על הקריטריונים הבאים:

הסכמת המטופל ומשפחתו

מצב רפואי- תפקודי:

– כאשר המטופל סובל ממצב תפקודי נפשי והתנהגותי ירוד, כגון: קשיים בניידות ותלות בביצוע פעולות היומיום, אי יכולת או נכונות המטופל לדאוג לעצמו.

– כאשר למטופל קיימות מגבלות ואו מחלותנהמחייבות אותו להימצא בהשגחה ופיקוח רפואי צמוד.

– כאשר המטופל סובל מנכות רגשית או שהופנה ממסגרת מוגנת של בריאות הנפש.

– כאשר המטופל זקוק למסגרת תומכת אשר תדע לתת מענה לצרכיו.

– כאשר המטופל הופנה על ידי אגף השיקום לפני גיל זקנה.

מצב חברתי- משפחתי:

– כאשר למטופל אין משפחה (ערירי) או שמשפחתו אינה נמצאת עימו בקשר או שאינה מתגוררת בקרבת מקום או לצערנו, אינה מוכנה לעזור לו.

– כאשר המטופל מבודד חברתית או שאין לו קשרים חברתיים מספקים עם שכניו או סביבתו.

– כאשר המטופל אינו יכול ו/או אינו מעוניין לדאוג לעצמו.

תנאים סביבתיים:

– כאשר המטופל מתגורר בתנאי דיור קשים או שאינם מתאימים למצבו התפקודי (כגון- מגורים בקומה גבוהה ללא מעלית המונעים את יציאתו מהבית).

– כאשר למטופל אין שירותי תמיכה קהילתיים כגון שירותי חוק סיעוד מרכזי יום וכדומה.

מצב כלכלי:

– עדיפות תינתן למטופל אשר מצבו ומצב משפחתו הכלכלי אינם מאפשרים מימון למסגרת מתאימה באופן פרטי.

– כאשר המטופל אשר נכנס למסגרת באופן פרטי ומצבו הכלכלי או של בני משפחתו הורע ואין באפשרותם להמשיך ולממן את שהיית המטופל במסגרת בו הוא נמצא. במקרים אלו ניתן לפנות ללשכת הרווחה והשירותים החברתיים בבקשה לסיוע.

ההחלטה תתקבל בהתאם למקרה, לסדרי העדיפויות בלשכות השונות ולתקציב הקיים.

תשלום חודשי למעון

סוגי תשלומים:

תשלום חד פעמי – לפני כניסת הזקן למעון. גובה התשלום נקבע על פי מצבם הכלכלי של הזקן וילדיו על פי הפירוט בהמשך.

במידה והקשיש עזב את המעון או נפטר במהלך ששת החודשים הראשונים לסידורו במעון, תעשה פנייה בכתב של המחלקה לשירותים החברתיים לשירות לזקן במשרד הרווחה ולאחר קבלת אישור מהם, יוחזר התשלום באמצעות ארגון אש”ל.

דמי כיס – עבור שירותים כגון: תספורת, עיתונים, שימוש בקפיטריה, השתתפות בפעולות תרבות מחוץ לכותלי המעון. גובה דמי הכיס יהיה כדלקמן:

  • קשיש המקבל קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה יקבל דמי כיס בגובה 35% מהקצבה.
  • קשיש המקבל קצבת זקנה עם השלמת הכנסה יקבל דמי כיס בגובה 20% מהקצבה.
  • זוג קשישים הנכנסים למעון ומקבלים קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה יקבלו דמי כיס בגובה 45% מקצבה הזוגית.
  • זוג קשישים הנכנסים למעון ומקבלים קצבת זקנה עם השלמת הכנסה יקבלו דמי כיס בגובה 25% מקצבה הזוגית.
  • תשלום חודשי – על החזקה השוטפת הנגזר ממקורותיו הכספיים בהפחתת דמי הבריאות ודמי הכיס

השתתפות הקשיש וילדיו במימון שהייתו במעון:

על הקשיש וילדיו מוטלת החובה להשתתף בתשלום דמי ההחזקה החודשיים במעון. תחשיב הזכאות ייקח בחשבון את הפרמטרים הבאים:

קצבאות הביטוח הלאומי להם הקשיש זכאי:

הכנסות נוספות- מעבודה, גמלאות, פנסיה, חסכונות או הכנסה מהשכרת נכס, למעט תגמול לניצולי שואה.

קשיש שהוא חבר קיבוץ או מושב שיתופי- ייקבעו הכנסותיו על פי אישור רואה חשבון לגבי גובה ההכנסה הממוצעת לנפש בקיבוץ.

קשיש בודד ישתתף בעלות שהייתו במעון בסכום הכנסותיו למעט סכום תשלום דמי ביטוח בריאות ודמי כיס (כמפורט לעיל)
במידה ולקשיש יש בני משפחה התלויים בו – יישארו בידי המשפחה סכום דמי ביטוח בריאות ודמי כיס בגובה 20% מקצבת הזקנה +השלמת הכנסה וסכום כספי לתשלום הארנונה על הדירה בה הם מתגוררים. עם זאת קיימים מגוון סעיפי משנה שניתן לקרוא אותם בהוראה עצמה (הקישור נמצא מתחת) או שניתן לפנות ללשכת הרווחה הקרובה לאזור מגוריכם.

בעלות על נכס – יש להגיש מסמכים בנוגע לבעלות הזקן על נדלן בחמש השנים האחרונות. במידה ולקשיש ערירי יש נכס , הוא יידרש למוכרו ולממן את עלות השהייה במעון מסכום המכירה. במידה ולקשיש יש ילדים- הוא יכול לממן את מלוא עלות השהייה במעון מהשכרת הנכס (לפי הערכת שמאי ולא לפי השכרת הנכס בפועל) או למכור את הנכס ולשלם עבור השהייה במעון החל מהחודש הרביעי במעון. במידה והנכס הועבר לבן משפחה, יהיה אדם זה חייב במימון המעון לזקן בגובה ההכנסה הנזקפת מהנכס לפי הערכת שמאי.

בכל מקרה הרשות המקומית תדאג מיד בתום תקופת הניסיון לרישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין או מנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת, להבטחת תשלומי ההשתתפות.

אם לקשיש מספר נכסים, הוא יחויב למכור אחד מהם ולממן את מלו דמי השהייה במעון.

במידה ובן זוג אחד נמצא במעון מטעם שירותי הרווחה או במוסד סיעודי מטעם לשכת הבריאות ובן הזוג השני הינו מועמד להיכנס למעון- תשלום הזקן ובני משפחתו יהיה בגובה 40% למשרד הרווחה ו- 60% למשרד הבריאות על פי התחשיב וכללי הזכאות שנעשו לרשות שאליה נערכה הפנייה הראשונה

במידה ולקשיש יש חסכונות – יישארו לזכותו 140 נקודות זכות (בהתאם לתחשיב שיבוצע לו) מכלל חסכונותיו בחשבון סגור להוצאות פרטיות שאין המעון מממן. יתרת חסכונותיו יילקחו לתשלום דמי השהייה החודשיים.

השתתפות הילדים בהחזקת הוריהם במעון:

בכפוף לחוק דיני משפחה (מזונות) 1959, מחויבים ילדי הזקן בהשתתפות במימון שהיית הוריהם במעון- זאת לאחר שנבדקו כל משאביו של הזקן ושל בן הזוג והם אינם מספיקים למימון ההוצאות בעד שהותו במעון.

תחשיב גובה ההשתתפות נערך בהתאם לשכר הברוטו ולמספר הנפשות בבית, כך שבמידה והילד חי לבדו יערך התחשיב לשתי נפשות. במידה והילד נשוי יערך תחשיב לשכר הברוטו של שני בני הזוג בהתאם לשלושה נפשות וכך הלאה.

כאשר לקשיש מספר ילדים – יערך תחשיב נפרד לכל ילד, על פי החישוב שכר הברוטו (שלו ושל בן הזוג במידה ויש) ובהתאם למספר הנפשות.

במידה והילדים הינם חברי קיבוץ – יקבע סכום ההשתתפות על פי אישור רואה חשבון לגבי גובה ההכנסה הממוצעת לנפש בקיבוץ.

קשישים בעלי מוגבלויות, עיוורים או עם פיגור ששהו במעונות ללא השתתפות ילדיהם בטרם כניסתם לגיל זקנה ימשיכו לשהות במעון ללא השתתפות ילדיהם.

כאשר השתתפות הקשיש וילדיו הינה מעל גובה קצבת הזקנה – תיערך בדיקת זכאות חוזרת אחת לשנתיים.

כאשר זוג קשישים נכנס למעון יחושבו כל הכנסותיהם והכנסות ילדיהם ובני זוגם עד לגובה התעריף של שני ההורים
סך כל ההשתתפויות לא יעלה על התעריף למעון.

במידה ויוחלט כי מדינת ישראל תישא בעלות שהייתו בבית האבות, המוסד אינו רשאי לגבות מהדייר, מעבר להשתתפותו העצמית, כל תשלום נוסף.

למידע נוסף: הוראות והודעות משרד הרווחה והשירותים החברתיים לגבי השמת זקנים תשושים במעונות.

שירותי סיעוד עד הבית

השאירו פרטים:

מוקד ייעוץ חינם