מערך דיור מוגן לגיל הזהב

מערך הדיור לזקנים על כל סוגיו, מהווים חוליה נוספת במערך השירותים הניתנים לזקן ברצף הקיים בן שירותים קהילתיים המסייעים לזקן להמשיך ולהתגורר בביתו למרות הקושי הקיים הנובעים מגילו או החולי והנכות מהם הוא סובל וניתנים במסגרת: חוק סיעוד, קהילה תומכת, מועדונים ומרכזי יום. בקצה השני נמצא הסידור מחוץ לבית שמובילה את הזקן לעזיבת ביתו וסביבתו הטבעית והמוכרת. החלטה זו מחייבת הסתגלות לסדר יום ותנאי מחייה חדשים מתוך הבנה שהשירותים הקהילתיים אינם יכולים עוד לספק את הטיפול הדרוש והצרכים להם הוא נזקק.

דיור מוגן הינו מבנה מגורים המיועד לבני גיל הזהב המתפקדים בצורה עצמאית והחליטו שהגיע העת לעזוב את הבית לנהל חיים עצמאיים בסביבה נוחה ותומכת בקרב בני גילם.

בדיור המוגן יש מגוון רב של שרותים שניתנים לבני גיל הזהב לרווחת הדייר כמו:

אירועי תרבות, חדר אוכל, מכבסה, אבטחה, שרותי ניקיון, חוגים, שירות רפואי מינימלי ועוד…

בנוסף לשירות הרפואי שניתן במקום, ניתן להעסיק מטפלת סיעודית אשר תעזור לדייר בפעולות יום יומיות קלות.

מבחינת החוק הדיור המוגן נחשב למגורים בקהילה ולכן הדייר יכול להנות מכל השירותים הניתנים בקהילה, לפעמים אף ניתן אישור להעסקת עובד זר.

בבית הדיור המוגן הדייר יכול לנהל אורח חיים עצמאי בדירתו ללא תלות באחר, להכין בעצמו אוכל או לאכול בחדר האוכל, לבחור עם להצטרף לחוגים או ללכת לאירועי תרבות.

כמו כן בדיור המוגן קיימות שני מחלקות נוספות:

      דיור תומך- מיועד לקשישים עצמאיים הזקוקים לעזרה קלה בתפקוד היום יומי,אך זקוקים לעזרת צוות שנצמא בדיור המוגן.

      מחלקה סיעודית- מיועדת לדיירים סיעודיים הזקוקים לסיוע בפעולות היום יומיות כמו: רחצה, הלבשה והגשת מזון, לרוב הסיוע נקבע לפי הצורך של הדייר.

 ישנם שלושה מסלולי תשלום בגיןיחידת הדיור:

      מסלול פיקדון – יש להפקיד פיקדון אשר מנוכה לרוב בשיעור של 2.5% בשנה ותשלום חודשי עבור אחזקה כאשר יתרת הפיקדון מוחזרת לדייר או ליורשיו כאשר הוא עוזב את בית הדיור המוגן.

      דמי כניסה – תשלום חד פעמי המאפשר לדייר זכות לגור במקום.

      תשלום חודשיללא דמי כניסה או תשלום פיקדון, התשלום בעיקר במחלקות הנוספות במידה ויש מחלקה סיעודית, דיור תומך.

 ההבל בין דיור מוגן ציבורי לדיור מוגן פרטי

דיור מוגן ציבורי מיועד לבני גיל הזהב אשר אין בבעלותם דירה, הם עצמאיים ואינם מסוגלים לממן את העלות של הדירה. עלות דיור מוגן ציבורי ברוב המקרים מסובסדת על ידי הממשלה וברך כלל על הדייר לשלם 8% מהכנסותיו החודשיים.

התדרדרות המצב רפואי

ישנם מקרים של התדרדרות במצב הרפואי ,הקונטיבי ותשושי נפש הזקוקים לעזרה והשגחה צמודה. במקרה כזה חולה סיעודי שזקוק לעזרה בכל הפעולות היום יומיות וטיפול רפואי צמוד, בישול והגשת אוכל, רחצה, הלבשה, במקרים אלו סיוע מטפלת סיעודית למספר שעות אינו מספיק יש לוודא שיש בדיור המוגן מחלקה סיעודית צמודה שאליה יעבור הדייר. במידה ואין על הדייר לעבור לאשפוז סיעודי אשר יכול לספק לו את הדרוש. במידה והדייר יועבר לאשפוז סיעודי (בית אבות, בית חולים גריאטרי) משרד הבריאות הוא האחראי על קשישים סיעודיים ועל מנת לעבור לאשפוז סיעודי יש לגשת למשרד הבריאות ולהוציא “קוד”.

“קוד”- אישור משרד הבריאות לסיוע במימון האשפוז הסיעודי והגדרת מצבו כסיעודי או כתשוש נפש. במידה ומשרד הבריאות אינו מאשפר סיוע במימון על הקשיש ועל משפחתו מוטלת השתתפות כספית באשפוז במוסד סיעודי.

 ההבדל בין דיור מוגן לבית אבות

דיור מוגן- מיועד לבני גיל הזהב המתפקדים בצורה עצמאית שרוצים לנהל אורח חיים עצמאי, בסביבה נוחה ותומכת  בקרב בני גילם כמו כן יוכלו למצוא בדיור המוגן שירותים שונים ומגוונים. למשל ניתן למצוא בדיור המוגן, שירותי כביסה, אוכל, ניקיון, אירועי תרבות, אבטחה שירותי רפואיים מינימאליים ועוד…. לכן במידה והדייר זקוק לעזרה רפואית מורחבת יותר וזקוק לעזרה והשגחה בכול הפעולות היום יומיות דיור מוגן אינו המקום המתאים לכך.

במידה וזה המצב על הקשיש לשקול מעבר למוסד סיעודי אשר יכול לספק לו השגחה צמודה, עזרה וטיפול רפואי כראוי.

בתי אבות-  מיועד לבני גיל הזהב אשר זקוקים לעזרה, השגחה וטיפול רפואי 24 שעות ואינו יכול להמשיך לגור בביתו במסגרת הקהילה. בניגוד לדיור המוגן, בבית האבות הדייר מקבל שירות טיפולי בכל שעות היום, ונהנה מטיפול מסור ובטיחותי אשר לא יוכל לקבל במקום אחר. ברוב המקרים ההחלטה לעבור לבית אבות מתבצעת בהחלטה משותפת עם בני משפחתו ובתיאום עם שרותי הרווחה (עובדים סוציאליים) ומשרד הבריאות על מנת לקבל “קוד”.

למידע נוסף ותאום פגישת ייעוץ בחינם וללא כל התחייבות

התקשרו עכשיו
*2949

לקבלת מידע נוסף יש למלא את הטופס הבא, ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שם

טלפון

דואר אלקטרוני

נושא