פתרונות אפשריים למיגור התופעה והפסקתה

סקירת הספרות מציגה תמונה, בה התעללות בקשישים הינה תופעה אשר קיימת בחברה בכלל, אך  קיים קושי באיתור ואבחון הקורבנות הקשישים. כמו כן, חוסר אחידות בתיאור התופעה והעדר קונצנזוס בגישות התיאורטיות להגדרתה, גורמים לפער בטרמינולוגיה ומתן משמעות שונה על-ידי מגוון חוקרים ואנשי מקצוע.

פיתרונות להתמודדות עם תופעת ההתעללות בקהילה:

  • קיום הרצאות  שיעדכנו את הקשישים במסגרות השונות (בתי אבות, קופות חולים, מרכזי יום, בתי חולים וכדומה)  אודות תופעת ההתעללות ובכך יסייעו לאתר את הקשישים הנמצאים בסיכון, לחשוף מקרי התעללות, ולתת לקשישים מידע על האופציות הטיפוליות והחוקיות העומדות לרשותם
  • חוק ביטוח סיעוד (1988), מעניק לקשישים הזכאים לכך מספר שעות טיפול שבועיות באמצעות  מטפל  פורמאלי, המקבל על עבודתו שכר מטעם הביטוח הלאומי ויכול לסייע לבן המשפחה המטפל זמן פנוי לנוח ולטפל בענייניו. לעשות לינק לחומר על חוק סיעוד
  • העלאת המודעות הציבורית כדי שאנשי מקצוע (רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים) וכן צוות לא מקצועי (מטפלות מטעם חוק סיעוד, שכנים, עוזרות בית ועוד) ידאו לזהות מקרי התעללות או לדווח על הסיכון שהם עלולים לקרות ובייחוד במקרים בהם הקשיש אינו יכול להתלונן עקב מצב תפקודי או קוגניטיבי ירוד
  • מתן התערבות טיפולית לפוגע ולקורבן ולראות כיצד ניתן להמשיך ולהשאיר את הקשיש בביתו
  • לאור העובדה שאחד מגורמי הסיכון להתרחשות התעללות הוא בידוד חברתי, הוצאת הקשיש למסגרת חברתית קהילתית, כגון: הפנייה למועדונים ומרכזי יום שיקלו על העומס הטיפול המוטל על המטפל
  • שימוש בענישה הקיימת בחוק

פתרונות להתמודדות עם תופעת ההתעללות במוסדות:

  • מתן הדרכה מקצועית לצוות בנוגע למתן טיפול ראוי ומכובד לקשיש החוסה במוסד
  • הקטנת עומס העבודה- מתן הפסקות תכופות והאפשרות לניצול ימי חופשה
  • העלאת מספר העובדים במוסד- על מנת שיהיו אנשי צוות רבים יותר בכל משמרת ועל מנת שהעובדים לא יאלצו לעבוד במשמרות כפולות
  • הבהרת דרישות התפקיד מהצוות המטפל ושימת דגש על מתן טיפול ראוי, מכובד שמיטיב עם הדיירים
  • עידוד מעורבות הצוות בחיי הדיירים ויצירת קשר אישי בדרך הטיפול בהם
  • לימוד הצוות דרכי התמודדות עם לחצים
  • הקמת קבוצות תמיכה שבהם יוכלו לשתף זה את זה בקשיים ובמצבי הלחץ
  •  הדגשת חובת הדיווח על מקרי ההתעללות בידי הצוות
  • לאור העובדה כי קשישים חשופים למחלות רבות, ומכאן לאשפוזים, יש לוודא כי גם הצוות בבית החולים (הכולל: רופאים, אחיות, כוחות עזר, ועובדים סוציאליים), מודע לקיומה של תופעת ההתעללות בקשישים ולאחריותו לדווח עליה, בהתאם לחוזר מנכ”ל משרד הבריאות (2003).
  • יש לערוך ימי עיון וישיבות צוות בנושא ולהפיץ בתחום עלונים לציבור המבקרים, תוך ציון מספרי טלפון רלוונטיים.

 

פתרונות להתמודדות עם תופעת ההתעללות במוסדות מבחינת ההתערבות החוקית והטיפולית:

  • ממצאים מחקריים מראים כי למרות החוק הקיים, עובדים סוציאליים נוטים להעדיף התערבויות טיפוליות על התערבות חוקית (אלון, 2004), בן השאר, לאור חוסר הביטחון שהם חשים מעצם העיסוק בנושא, עקב תחושות פחד מהתוקף וחשש מעשיית טעות ומתביעת נגד (כץ, 2008). לאור זאת חשוב לתמוך באנשי המקצוע על מנת לצמצם תחושות אלו.
  • אי הבנה מספקת של החוק וקושי לקבוע בוודאות האם התרחשה התעללות והאם הקשיש הוא אכן חסר ישע.  לאור זאת, ראוי לתת את הדעת להרחבת החוק, תוך פירוט המקרים הנכללים בו והתאמתם לשטח.
  • ביקורת על המשטרה האוכפת את החוק, ועל חוסר יכולתה להתמודד עם תופעת ההתעללות בקשישים. לאור זאת יש לפעול לשיתוף פעולה בן מערכות האכיפה לשירותים המטפלים בתופעה.
  • הרחבת תוכניות למניעת התופעה כשהיא כבר נחשפת
  • בכל הנוגע לניצולם כלכלי של קשישים, מציבה התופעה אתגר לא פשוט למערכת החוק והמשפט בישראל (שינדלר, אולמן ודורון, 2009). ניצול כלכלי אינו נכלל במסגרת ההתעללויות המחייבות דיווח, פקידי הבנק אינם נכללים בהגדרת אנשי המקצוע המחויבים בדיווח ואף מוטלת עליהם חובת סודיות, הנוגדת אותה. על מנת לפתור זאת, יש לפעול למתן הכשרה מתאימה לפקידי הבנקים על מנת להקל על זיהוי תופעת הניצול הכלכלי  וליצור ערוץ תקשורת מול פקידי הסעד לדיווח על חשד להתעללות מסוג זה
  • המשך הקצאת  תקציבים למחקר וקיום תוכניות התערבות בנושא
  • המשך ביצוע מחקרים בתחום על מנת להרחיב את הידע אודות התופעה בכלל ובמגזרים השונים הקיימים במדינת ישראל  בפרט
  • המשך קביעת מדיניות חברתית ואסטרטגיות התמודדות עם תופעת ההתעללות בקשישים המותאמות למגזרים השונים במדינת ישראל
  • במסגרת מאבקו באלימות כנגד זקנים, מציע השירות לזקן שירותי סיוע: עובדי סוציאליים המאתרים ומטפלים בזקנים נפגעי אלימות, הפניית זקנים הסובלים מאלימות להגנה מיידית בנופשונים לזקנים, הפניית זקנים מוגבלים נפגעי אלימות לבתי אבות, סגירת בתי אבות ללא רישיון, בהם נמצאו זקנים במצבי סיכון והזנחה ומתן סיוע משפטי והצעות לשינוי חקיקה

לסיכום:

תופעת ההתעללות בקשישים זכתה להכרה כבעיה חברתית שקיימת בכל העולם וגם בישראל. הידע הקיים בספרות אינו נותן לנו תיאוריה שמבהירה מדוע ההתעללות הזו מתרחשת, אך מתאר מדיניות חברתית המתמודדת עם התופעה באמצעות ניבוי גורמי סיכון המובילים להתרחשות התעללות, הקצאת משאבים לחקר התופעה, בניית תוכניות טיפול ובניית אסטרטגיות התערבות חוקיות, טיפוליות ותכנון תוכניות מניעה.

לאור זאת, יש להפוך את נושא ההתעללות בקשישים לחלק אינטגראלי מהתרבות הארגונית של המוסדות והשירותים הניתנים בקהילה. אנשי מקצוע (כגון: רופא, אחות, מטפלת בית או שכן), אשר מוכשרים לזהות גורמי סיכון להתעללות בקשישים, יכולים לסייע באיתור וחשיפה של מקרים אלו, הן במוסד והן בביתו של הקשיש ולסייע במיגור התופעה.

למידע נוסף ותאום פגישת ייעוץ בחינם וללא התחייבות

התקשרו עכשיו 054-6192873

ביבליוגרפיה:

איזיקוביץ’, צ., לבנשטיין, א. ווינטרשטיין, ט. (2005). התעללות והזנחה של זקנים בישראל. חיפה: המרכז לחקר הזקנה, הפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה.

אלון, ש. (2004). כוונת עובדים סוציאליים המטפלים בזקנים להפעיל התערבות חוקית או טיפולית במקרי התעללות בזקנים. חיבור לשם קבלת התואר “דוקטור לפילוסופיה”, אוניברסיטת חיפה.

אלון, ש. (2006). התעללות והזנחה של זקנים- הגדרה בעיני המסתכל? גרונטולוגיה, 33(2), 69-55.

אלון, ש. (2006). תוכנית להכשרת סגל בכיר במסגרות לטיפול ממושך שהמטרתה מניעת טיפול לקוי והתעללות בזקנים. גרונטולוגיה, 33(4), 94-81.

בן נתן, מ. (2008). גורמים פסיכו- חברתיים להתעמרות כנגד קשישים במוסדות לטיפול ממושך בישראל: תפיסות הקשישים ותפיסות הצוות. חיבור לשם קבלת תואר “דוקטור לפילוסופיה”, אוניברסיטת חיפה.

ברג-ורמן, א. (2009). הערכה של המיזם למניעה ולטיפול בהתעללות בזקנים ובהזנחתם במגזר העירוני דוח מסכם לשנים : 2007-2005. מאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל, המרכז לחקר הזיקנה.

דורון, י. (2007). משפט, צדק וזקנה. ירושלים: אש”ל.

כץ, ד. (2008). חוסר דיווח על התעללות בזקנים בקרב עובדים סוציאליים. עבודת גמר לקבלת תואר “מוסמך”, החוג ללימודי זקנה- גרונטולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

לבנשטיין, א. (2003). התעללות בזקנים מצד בני משפחה מטפלים. בתוך א. רוזין (עורך), הזדקנות וזקנה בישראל (עמ’ 714-707). ירושלים: הוצאת אש”ל.

לבנשטיין, א., איזיקוביץ, צ., בנד- וינטר שטיין, ט. ואנוש, ג. (2009). הסקר הארצי הראשון בתחום ההתעללות בזקנים והזנחתם, כמסד נתונים וכמנוף לשינוי. גרונטולוגיה, 36(2-3), 36-15.

לבנשטיין, א. ורון, פ. (2000). פגיעה בקשישים על ידי בני משפחה מטפלים: שכיחות התופעה בארץ, טיפולוגיה של הקורבן ושל בן משפחה המתעלל ואטיולוגיה של התעללות. חברה ורווחה, 20 (2): 192-175.

שינדלר, מ., אולמן, ד. ודורון, י. (2009). חוק, משפט וניצול כלכלי של הזקנים בישראל: האם יש צורך בהטלת חובת דיווח על הבנקים? גרונטולוגיה, 36(2-3), 80-53.

שנאן– אלטמן, ש. וכהן, מ. (2009). עמדות מטפלים במסגרות לטיפול ממושך כלפי התעללות בזקנים. גרונטולוגיה, 36(2-3), 169-147.

Pillemer, K. A. (1988). Maltreatment of patients in nursing homes. Journal of health and social behavior,  29(3), 227-238.

Shinan – Altman, S., & Cohen, M., (2009). Nursing Aides’ Attitudes to Elder Abuse in Nursing Homes: The Effect of Work Stressors and Burnout. The Gerontologist, 49(5), 674-684.

לקבלת מידע נוסף יש למלא את הטופס הבא, ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שם

טלפון

דואר אלקטרוני

נושא