מצב תפקודי שיקומי
שיקום מוגדר כפרק זמן בו ניתן לקשיש ללמוד כיצד לשוב לאורח חייו הפעיל לאחר שאיבד מיכולת ביצוע חלק מפעולות היומיום או כולם משום שנפל למשכב (עקב מחלה, אירוע מוחי,אשפוז ממושך, טיפול רפואי ועוד). במצב תפקודי זה נבחנת יכולתו של הקשיש לשוב ולקיים אורח חיים עצמאי עד כמה שניתן, לאחר שיסתיימו ימי השיקום.
עבודת השיקום מורכבת מצוות רב מקצועי של רופאים, אחיות, פיזיותראפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד ומתבסס על חזרה הדרגתית לביצוע פעולות היומיום והענקת טיפול אישי בהתאם למצבו של המטופל, יכולותיו, מקום מגוריו, סביבתו וקבלת סיוע אפשרי מבני המשפחה.